התווים שנמצאו מחדש

כאשר ראובן בן-שם (פלדשוה) הגיע לארץ ישראל בשנת 1945, הוא הביא עמו את מחברת התווים של יוסימה. המחברת הופקדה בארכיון יד ושם, אך דבר קיומה נשכח. במשך כשבעים שנה היא נשמרה שם מבלי שבני המשפחה ידעו כי יצירותיה של יוסימה שרדו.

רק לפני כמה שנים, במקביל לעבודה על פרסום יומנו של ראובן, אותרה המחברת מחדש. בתוכה נמצאו שבע־עשרה יצירות לפסנתר שיוסימה כתבה בין השנים 1940–1943: מזורקות, ואלס, נוקטורן, סוויטה מזרחית, מיניאטורות ודף ראשון של סונטה.

הגילוי שינה את סיפורה של יוסימה. עד אז היא נזכרה בעיקר כפסנתרנית ילדת פלא שחייה נגדעו. המחברת חשפה מחדש גם את יוסימה המלחינה, ילדה שלא רק ביצעה את יצירותיהם של אחרים, אלא הותירה אחריה קול מוזיקלי עצמאי.

מאז הגילוי עוברים התווים פענוח, הגהה וביצוע. יצירות שלא נשמעו במשך עשרות שנים חוזרות אל הפסנתר ואל אולמות הקונצרטים, וכל ביצוע חדש הופך את המחברת מן הארכיון למוזיקה חיה.