אביה כתב כדי לזכור

ראובן בן-שם היה אביה של יוסימה וסבה של שרון בן-שם. בכתביו תיעד את חיי גטו ורשה, את מאבקו להצלת משפחתו ואת התפתחותה המוזיקלית של בתו. הוא כתב כאב גאה, אך גם כעד היסטורי שמבין כי העולם סביבו עלול להיעלם.

ביומן מ־15 במרץ 1941 הוא מתאר בפרטי פרטים את החזרה ואת קונצרט הבכורה: הרעב בבית, חששו לבריאותה, תגובת הנגנים, דממת הקהל והחלומות שחלם על עתידה בירושלים ועל במות העולם.

ראובן שרד את המלחמה, הגיע לארץ ישראל בשנת 1945 והקים כאן משפחה חדשה. עמו נשמרה גם הירושה הקטנה של יוסימה: תצלומים, מזכרות ומחברת התווים. כתביו ומחברת היצירות הם הבסיס המרכזי לשחזור סיפורה כיום.

בשנת 2024 ראה יומנו אור כספר בהוצאת יד ושם: ״בעיניים יבשות מדמע: יומן ורשימות מגטו ורשה, 1939–1943״, בעריכת בלה גוטרמן. פרסום היומן מאפשר לקרוא את עדותו של ראובן בהקשרה המלא ולהכיר מקרוב את העולם שבתוכו גדלה ויצרה יוסימה.